ביוגרפיה
סיפור חייו של ואנגליס, מלידתו ועד פטירתו
ילדות ונעורים
ואנגליס היה מוסיקאי ומלחין יווני. יצירותיו נעו על הספקטרום בין מוסיקה קלאסית, עידן חדש (או ניו-אייג׳), רוק מתקדם, ג׳אז ומוסיקה אלקטרונית. ואנגליס נולד ב29 במרץ 1943 ונפטר השנה, ב2022 ה17 במאי, בגיל 79.
ואנגליס נולד בשם אוונגלוס אודיסיאס פאפאתאנסיו בעיר וולוס שביוון. וולוס נודעת באמנויות הקלאסית: פיסול, ציור וקדרות, אך המשפחה עברה לאתונה. אביו של ואנגליס, אודיסאוס, עבד בנכסים והיה אצן חובב. ואנגליס תיאר את אביו כחובב גדול של מוסיקה. היה לו אח בשם ניקוס. ואנגליס החל להתעניין במוסיקה כשהיה בן 4. הוא החל להלחין על הפסנתר שהיה בבית והתנסה בהפקת צלילים. בגיל 6 הוריו החליטו לתת לו שיעורי פסנתר, אך הניסיונות הללו כשלו משום שואנגליס העדיף ללמוד לנגן בעצמו. הוא האמין שהוא היה בר מזל שלא יצא לו ללמוד בבית ספר, היות שחשב שהדבר יפגע ביצירתיות שלו. כשמוריו ביקשו ממנו לנגן משהו, הוא היה מעמיד פנים שהוא קורא והיה מנגן משמיעה. ללא ספק, הוא היה מוסיקאי אוטודידקטי.
ואנגליס נמשך בילדותו בעיקר למוסיקה יוונית מסורתית, אך בגיל 12 החל לפתח עניין במוסיקת ג׳אז ורוק. בגיל 15 הוא החל לקחת חלק בלהקות תיכוניסטים והיה מנגן בשביל הכיף. ואנגליס רכש את אורגנו הראשון בגיל 18, ושנתיים אחר כך הקים להקה בשם הפורמינקס.
הפורמינקס / The Forminx
בשנת 1963, יחד עם כמה חברים מהתיכון, הקים ואנגליס את להקת הפורמינקס בת חמשת החברים. הלהקה ניגנה קברורים, אך גם חומרים מקוריים אשר נכתבו ברובם ע״י ואנגליס, אשר גם היה המנהיג של הלהקה, וניגן כקלידן. נהגו לקרוא ללהקה ״הביטלס של יוון״. המוסיקה
המערבית והמילים באנגלית הקנו להם פופולריות בקרב צעירי יוון.
אחד הלהיטים הגדולים של הלהקה היה ג׳רונימו יאנקה, אשר זכה להצלחה גדולה ומכר עשרת אלפים עותקים. בין להיטיה הגדולים של הלהקה נמנים, Our Last September וIt's Christmas Time Again. הלהקה הוציאה 9 סינגלים ומיני-אלבום אחד.
הפורמינקס זכתה לפופולריות ביוון ובמהרה גם ברחבי אירופה. סרט דוקומנטרי החל מצולם עליהם, ונראה היה שהם יפרצו אל הקהל הבינלאומי, אך עקב אי הסכמות הסרט מעולם לא הושלם או יצא לאור. בסופו של דבר בשנת 1966 ולאחר שלוש שנות פעילות, הפורמינקס התפרקה בשיא ההצלחה שלה.
בנה של אפרודיטה / Aphrodite's Child
לאחר התפרקות הפורמינקס, ואנגליס הלחין מספר פסי קול לסרטים יווניים. ב1967 הוא הקים את להקת Aphrodite's Child (בנה של אפרודיטה), יחד עם דמיס רוסוס כסולן, לוקאס סידראס כמתופף ואראגריס ״סילבר״ קולוריס כבסיסט. לפני שקיבלה את שמה, הוציאה הלהקה שני שירים תחת השם Vangelis and his group, ואנגליס ולהקתו: Our Love Sleeps on the Waters וThe Clock. שני השירים האלו למעשה אינם שירים מקוריים של הלהקה, והם נכתבו ועובדו במקור עבור זמר בשם גאורגה רומנוס, ויצאו בגרסה אינסטרומנטלית ללא השירה של גאורגה. לאחר שקיבלה את שמה, הלהקה הקליטה דמו של שני שירים ושלחה אותו לחברת פיליפס רקורדס, בתקווה שהם ישתקעו בלונדון ויוכלו לנגן את המוסיקה שלהם בסביבה נוחה, משום שבאותה שנה פרצה הפיכה שלטונית ביוון והיה ביוון שלטון ימני דיקטטורי. הלהקה תכננה לנסוע ללונדון בשנת 1968, אך לרוע המזל כניסתה נדחתה ונתקעה בפריז. זה קרה ממספר סיבות:
א) לא היו להם אישורי עבודה מתאימים.
ב) סילבר קולוריס נאלץ להשאר ביוון כדי לשרת בצבא.
ג) במאי 1968 פרצו מהומות של סטודנטים בפריז, והיו שביתות גדולות בכל רחבי צרפת.
בלית ברירה, הלהקה נשארה בפריז וחתמה על חוזה עם חברת תקליטים אחרת, מרקורי רקורדס. ביולי 1968 הלהקה שחררה את הסינגל הראשון שלה, Rain and Tears, שלחנו מבוסס על הלחן של הקאנון ברה מז׳ור של פכלבל. למרות שהיה באנגלית, השיר זכה להצלחה אדירה בן לילה בצרפת, וכך גם בכל רחבי אירופה, ומכר למעלה ממיליון עותקים וזכה במעמד של תקליט זהב. באוקטובר של אותה שנה, הלהקה שחררה את אלבומה הראשון, End of the World. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ברחבי אירופה, ובינואר 1969 הקליטו סינגל באיטלקית לפסטיבל סן רמו, אך לבסוף לא השתתפו בו. הם הוציאו להיט נוסף בשם I want to Live.
את אלבומה השני הקליטה Aphrodite's Child באולפני Trident Studios בלונדון. האלבום יצא באותה השנה וזכה להצלחה בזכות הלהיטים Let me Love, Let Me Live ומרי ג׳ולי ובמיוחד It's Five O'clock, שזכה להתעניינות רבה בבריטניה.
לצד פעילותו בלהקה, היה מעורב ואנגליס גם בפרויקטי סולו. לאחר צאת אלבומה השני הלהקה יצאה לסיבוב הופעות בלעדיו, בעוד הוא נשאר בפריז והלחין מוסיקה לסרטו של הנרי שפייר, Sex Power. הלהקה המשיכה לקדם את עצמה והוציאה סינגל חדש בשם Spring, Summer, Winter and Fall.
לאור הצלחתם הרבה של שני האלבומים, ולאחר שמכרו יותר מעשרים מיליון עותקים, מרקורי ביקשה מן הלהקה להקליט אלבום נוסף. בשנת 1970, הלהקה החלה להקליט באולפני יורופה סונור אלבום קונספט המבוסס על ספר ההתגלות שבברית החדשה, שהפך ברבות הימים לקאלט, ועונה לשם 666. קולוריס, אשר סיים את השירות הצבאי, חזר ללהקה. עם זאת, היחסים בין חברי הלהקה החלו להדרדר יותר ויותר במהלך הקלטות האלבום, אשר התקדמו באיטיות רבה והוא הושלם רק כעבור שנה.
במהלך השנה ואנגליס הלחין מוסיקה לסדרה L'Apocalypse des Animaux (אפוקליפסת החיות) של פרדריק רוסיף, והקליט סינגל יחד עם סילבר וחברתו דאז.
המתחים בין חברי הלהקה רק התגברו, והלהקה הלכה והראתה סימני דעיכה: ואנגליס העדיף לעבוד כאמן סולו, דמיס רוסוס הוציא סינגל מחוץ למסגרת הלהקה, וחברי הלהקה לא התחברו לקונספט של האלבום אשר הוכתב בעיקר ע״י ואנגליס, והשירים באלבום נכתבו על ידי הפזמונאי קוסטאס פריס, שלא היה חבר בלהקה. האלבום היה בסגנון פסיכדלי והלהקה לא התחברה אליו, והעדיפה להמשיך לנגן מוסיקת פופ.
ב1971, לפני שחרורו הרשמי של 666, התפרקה להקת בנה של אפרודיטה, וחבריה יצאו לקריירת סולו. ואנגליס אמר: ״לא יכולתי להמשיך עם הקו המסחרי יותר, זה היה מאוד משעמם. צריך לעשות משהו כזה בהתחלה בשביל עסקי השעשועים, אבל אחרי שמתחילים לעשות את אותו דבר בכל יום כבר אי אפשר להמשיך יותר.״
בשל התכנים בהם נגע האלבום, תחנות רבות סירבו להשמיע את שיריו. אך למרות היותו שנוי במחלוקת, האלבום זכה להצלחה עצומה ונחשב כיום לאלבום פורץ דרך בתחום הרוק המתקדם.
תחילת קריירת הסולו
לאחר שעזב את בנה של אפרודיטה, החל ואנגליס להלחין פסי קול לסרטים כגון Salut Jerusalem (שלום ירושלים) וAmore של הנרי שאפייר, וכן השתתף במספר סשנים של מוסיקאים בלונדון.
בשנת 1972 יצא לאור אלבום הבכורה של ואנגליס, שנוצר בהשראת מהומות הסטודנטים בפריז במאי 1968. שם האלבום הוא Fais que ton rêve soit plus long que la nuit, ומשמעותו היא: עשה שחלומך יהיה ארוך יותר מהלילה. האלבום היה מעיין קולאז׳ ייחודי אשר שילב קטעי מוסיקה שהוקלטו באולפן לבין קטעי חדשות והקלטות שדה. באלבום נכללו שירי מחאה, וחלק מהמילים היו מבוססות על כתובות גרפיטי שנכתבו על חומות פריז במהלך המהומות.
בשנת 1973, הוציא ואנגליס את אלבומו השני, Earth. באלבום השתתף סילבר קולוריס, אשר ניגן איתו בבנה של אפרודיטה. מן הסשנים נותרו שני שירים שלא נכנסו לאלבום, Who וSad Face, והם יצאו תחת השם Odyssey, והאלבום קודם באמצעות הופעה.
המפגש הראשון עם ג׳ון אנדרסון
בעוד ואנגליס החל פוצח בקריירת הסולו שלו, להקת יס איבדה את הקלידן שלה ריק וייקמן לאחר שהלה עזב את הלהקה וזמן מה לאחר מכן חטף התקף לב שכמעט הרג אותו, ולקח לו זמן רב להתאושש מאז. אנדרסון, אשר שמע את המוסיקה של ואנגליס והעריץ אותה, נסע יחד עם פיל קארסון לפריז כדי לפגוש אותו. ואנגליס היה שקוע בלקדם את קריירת הסולו שלו, אך הסכים לבוא לחזרות. לאחר שטס ללונדון וניגן עם הלהקה, התבררו מספר דברים:
ואנגליס לא אוהב לטוס.
סטיב האו לא הסתדר איתו.
הוא לא מתאים לסגנון שלהם.
בנוסף על כך, ואנגליס חווה בעיות בהשגת ויזת עבודה, והוא לא היה מעוניין במיוחד לצאת לסיבובי הופעות, ולכן הוא סירב להצטרף ללהקה. לאחר שהשאיר ללהקת יס את הקלידים שלו שבהמשך שימשו את פטריק מוראז, הוא החליט לעזוב את צרפת ולעבור ללונדון. הוא חתם על עסקה עם חברת RCA Records והקים אולפן בשם Nemo Studios, אשר הקליט בו את רוב אלבומיו במהלך שלוש עשרה שנה.
לאחר המעבר ללונדון
באוגוסט 1975, לאחר שהתמקם במארבל ארץ׳ שבלונדון והקים בה את אולפן ההקלטות החדש שלו Nemo Studios, הוא סגר חוזה הקלטות עם RCA Records, שבמסגרתה ישחרר מספר אלבומי מוסיקה אלקטרונית עד 1979. ואנגליס נהג לקרוא לאולפנים ״המעבדה״. בינתיים, אולפני יורופה סונור, בהם הקליט ואנגליס את אלבומיו הראשונים, נסגרו ובמקומם הוקם בית קולנוע פורנוגרפי.
ואנגליס זכר לחיוב את ג׳ון אנדרסון, והלה התארח באלבומו החדש של הראשון, Heaven and Hell, ותרם קולו לשיר באלבום. האלבום החדש יצא בדצמבר 1975, וקודם באמצעות הופעה שנערכה באולם אלברט הול שכל הכרטיסים אליה נמכרו, וכן באמצעות ריאיון שהיה ברדיו ואף הודפס על תקליט ונשלח לתחנות רדיו לצורכי קידום האלבום. באותה שנה הוציא ואנגליס אלבום פסקול לסרט ¿No oyes ladrar los perros? (האם אתה שומע את הכלבים נובחים?). הסרט ידוע גם כIgnacio.
בשנת 1976 עבד על פסקול הסדרה La Fete Sauvage, ושילב בה מקצבים אפריקאיים עם השפעות מערביות. לאחר שסיים להלחין את La Fete Sauvage, התכונן ואנגליס להוציא את Albedo 0.39. הוא תכנן גם לקיים הופעה כדי לקדם את האלבום באותה שנה, אך היא בוטלה לבסוף והתקיימה רק שנה מאוחר יותר. מתוך האלבום יצא הסינגל Pulstar.